תולדות הקהילה היהודית של נאפולי

בית הקהילה היהודית של נאפולי כמו גם בית הכנסת, ממוקמים בדירה במרכז העיר, ליד

Piazza dei Martiri.

זהו בית הכנסת הדרומי ביותר באיטליה ויש לו סמכות שיפוטית שמכסה את שטחה של כל דרום איטליה (מחוזות קמפניה, פוליה, מוליסה, בזיליקטה קלבריה וסיציליה).

הנוכחות היהודית בעיר מתחילה במאה ה 1 לפנה"ס, כפי שמעידות כמה עקבות הקיימות במרקם העירוני ובטופונימיה (חקר שמות מקומות).

בשנת 1541 נאלצו כל יהודי ממלכת נאפולי לעזוב את הממלכה עקב גזירת הגירוש של הריבונים הספרדים, הלא היא גירוש יהודי ספרד. הם יורשו לחזור רק בתחילת המאה התשע עשרה.

בשנת 1831 הגיע לנאפולי הבנקאי הגרמני קארל רוטשילד במטרה לפתוח בנק בעיר וקבע את מקום מושבו  במה שנקראת  כיום וילה פינייאטלי  

Villa Pignatelli .

הווילה הפכה עם הזמן להיות בית הקהילה היהודית של כל עובדיו כמו גם כל אותם היהודים שבהדרגה העתיקו את מקום מגוריהם לעיר.

בשנת 1861, עם איחוד איטליה, משפחת רוטשילד עברה ללונדון, לא לפני שהיא השכירה את הווילה , שמאוחר יותר נקניתה על ידי כל חברי הקהילה.

במהלך מלחמת העולם השנייה לא היו גירושים מנאפולי. 14 היהודים הנאפוליטנים שכן גורשו, נמלטו או נעקרו בגלל המלחמה, נמצאו באותו הזמן במרכז או צפון איטליה. אחרים, ממוצא יווני, גורשו מאיטליה ליוון כתוצאה מחוקי הגזע, ומשחזרו ליוון גורשו למחנות העבודה/השמדה בידי הנאצים.

כיום מונה הקהילה היהודית של נאפולי כ 200 חברים רשומים מכל רחבי דרום איטליה.